Welcome, Guest

TOPIC: צמחי נמלים

FacebookTwitterGoogle BookmarksLinkedinRSS FeedPinterest
Pin It

Re: צמחי נמלים 13 שנים 2 ם ago #2882

  • dror
  • dror's Avatar
  • מנותקים
  • Administrator
  • Posts: 2582
  • Thank you received: 8
  • Karma: 4
כל הכבוד!
קראתי בעיון והתענגתי על הידע שאתה מפגין
Afikramot
The administrator has disabled public write access.

Re: צמחי נמלים 13 שנים 2 ם ago #2878

  • אריהכהן
  • אריהכהן's Avatar
תודה
אריה
The administrator has disabled public write access.

Re: צמחי נמלים 13 שנים 2 ם ago #2877

  • moonsun
  • moonsun's Avatar
פורסם בדף הבית ובאיזור התוכן!
The administrator has disabled public write access.

צמח הנמלים 13 שנים 2 ם ago #2875

  • אלי חדש
  • אלי חדש's Avatar
תודה רבה על המידע המאלף
The administrator has disabled public write access.

צמחי נמלים 13 שנים 2 ם ago #2874

  • אריהכהן
  • אריהכהן's Avatar
צמחי נמלים ANT PLANTS
מאת: אריה כהן
אחת התופעות המרתקות בעולם החי והצומח קשורה במערכות של יחסי גומלין בין בעלי החיים לצמחים ובעיקר הסימביוזה שבה כל צד תורם למשנהו ושני הצדדים נהנים מכך. בדרך כלל כאשר אנו מתייחסים לסימביוזה בין חרקים לצמחים מוכרים בעיקר תהליכי האבקה בהם החרקים הנהנים מהצוף המיוצר על ידי הצמח כמרכיב במזונם , תורמים לצמח בהעברת גרגרי האבקה מפרח לפרח.
במאמר זה אתייחס לשתי קבוצות Hydnophytum ו- Myrmecodia שתיהן משתייכות למשפחה הבוטנית RUBIACEAE הכוללת בתוכה גם את צמחי הקפה והגרדיניה המוכרים הרבה יותר.
בשתי קבוצות אלו מתקיימת מערכת יחסי גומלין מורכבת ומעניינת יותר בין הצמחים בהן לנמלים. בצמחים מבנים המתאימים לשמש כמיקום מוגן למושבות של נמלים. כאשר הצמחים מספקים לנמלים בחלק מהמקרים גם מזון בצורת צוף בעת הפריחה , בתמורה מקבלים הצמחים בעיקר מינרלים שמקורם שיירי מזון , הפרשות וחלקי גופן של נמלים מתות , הנמלים גם תורמות בהגנה בפני חרקים אחרים. חשוב לציין שאותו סוג של סימביוזה מתקיימת בין עוד קבוצות של צמחים אחרים לבין נמלים ובמאמר המשך אתייחס אליהן.
מרבית המינים הינם אפיפיטים כלומר גדלים על גבי עצים כנקודת תאחיזה כאשר אין הם טפילים.
בבסיס הגבעול מתפתח גוש דמוי פקעת גדולה (( CAUDEX . חלקים בתוך הפקעת במהלך גדילתה מתים כך שנוצרים בה חללים ומחילות וכן נקבים זעירים על פני הפקעת התורמים לאוורור ומשמשים גם כפתחי כניסה ויציאה. מערכת החללים והמחילות יוצרת אתרי מחייה וקינון המתאימים לנמלים דומה ביותר למבנה קן הנמלים בקרקע.



הפקעת והמחילות שנוצרו בה

הצמחים גדלים בטבע בדרום מזרח אסיה באזור יער הגשם הנמוך ובאזורים פתוחים יחסית בהם העצים חשופים יותר. הצמחים גדלים בעיקר על גבי ענפי העצים בהסתעפויות הענפים כשהם זקופים או תלויים כלפי מטה , כמעט ולא ניתן למצוא אותם גדלים על גבי הגזע המרכזי של העצים.
הפרחים יופרו לרוב בהאבקה עצמית ויתפתחו מהם פירות דמויי ענבה. צבע הפרי כתום עד אדום והפרי מושך את הציפורים אוכלות הפרי ואלו מסייעות בכך בהפצת הזרעים.
מירמיקודיה Myrmecodia
מירמיקודיה גדלה בדרום מזרח אסיה בשטחי גידול מצומצמים יחסית מונה 26 מינים . הצמח מתאפיין בגבעול קצר אחד או יותר היוצאים מהפקעת ללא הסתעפויות , , העלים בדרך כלל גדולים . הגבעולים מכוסים במעטה (Clypeoli) ומבנה בצורת מגן או כתר סביב בסיס כל עלה. על הפקעת קוצים בנוסף על הפקעת בליטות ארוכות המזכירות תלמים. מהפקעת מתפתחים שורשי תאחיזה. צורת הפקעת משתנה אך נוטה להיות דמוית אגס מאורך. הפרחים לבנים צינוריים לאורך הגבעול בפרי יתפתחו עד 6 זרעים שלעיתים נובטים על גבי הגבעול.



מירמיקודיה בטבע



מירמיקודיה נושאת פרי

M. tuberose
מין זה הוא הנפוץ מביניהם הפקעות בצבע חום עד אפור , על הפקעות בדרך כלל קוצים (יש לעיתים מצבים בהם הם חסרים) בפקעת ניתן להבחין בפתחי הכניסה לנמלים.
מין זה גדל יחסית לאט בבגרותו יכול להגיע לממדים מרשימים.
הידנופיטום Hydnophytum
הידנופיטום גדל בדרום מזרח אסיה (במלזיה , דרום תאילנד , קמבודיה , ויאטנם , פיליפינים קווינסלנד שבאוסטרליה ומזרחית עד פיג'י. אזורי גידולו נרחבים ומונה מעל 50 מינים , מרביתם נחשבים מדירים יחסית בהן הם נפוצים הן אצל החובבים והן בגנים בוטניים.
מאופיין בגבעול אחד או מספר גבעולים ארוכים וצרים העלים קטנים יחסית ביצתיים ומינים מסוימים בעלי עלים ארוכים וצרים. הגבעולים מפתחים הסתעפויות בדרך כלל חסר קוצים. הפריחה בבסיסי העלים ובפרי עד 2 זרעים. על הפקעת מעין צלקות ארוכות המקנות לה צורות של תלמים קטנים , פתחי הכניסה נסתרים בתחתית הפקעת.
H. formicarum
הצמח הנפוץ ביותר בגידול אצל חובבים , עלי הצמח אלפסיים מבריקים מהפקעת מתפתחים מספר יבעולים שמסתעפים. צורת הפקית כדורית או דמויית אגס צבעה חום עד אפור כסוף. לרוב ניתן להבחין בפתחי כניסת הנמלים. הצמח גדל יחסית מהר לעיתים בתנאי קור או יובש נוטים העלים לנשור.
צמח בוגר יכול להגיע לגובה של כ-60 ס"מ.



הידנופיטום



הידנופיטום בטבע

גידול צמחי נמלים
את צמחי הנמלים ניתן לגדל הן כצמחי עציץ והן כצמח אפיפיט על קליפת עץ (רצוי אלון השעם).
ניתן לגדלם כצמח בית בהתאמה לתנאים שיפורטו בהמשך כצמחי טרריום ובחממה בשילוב צמחים טורפים סחלבים שרכים וברומליים.
מצע השתילה יהיה כזה שיתאים לצמחים אפיפיטיים ויכיל שבבי עץ , ספאגנום או סיבי שרך העץ , ניתן להשתמש בקוקוס גרוס גס ורצוי להוסיף כ-10% פרליט.
ההשקייה בעציצים כאשר המצע מתחיל להתייבש , כאשר מגדלים כאפיפיט על קליפה יש להשקות מדי יום רצוי להשתמש במים מזוקקים או מים רכים. יש לשמור על לחות יחסית של לפחות 60%.
אור מלא אפשרית שמש מלאה בשעות הבוקר או אחר הצהרים יש להמנע מקרינת שמש ישירה בשעות הצהרים.
טמפרטורה בין C° 15ל- °C35 , טמפרטורה נמוכה ומצע רטוב מדי עלולים לגרום לריקבון הפקעת ומות הצמח.
דישון בדשן סחלבים מדולל פי 2 מהריכוז שניתן לסחלבים כל השקיה שנייה , בחורף אחת לחודש לכל היותר. ניתן להשתמש בדשן שחרור איטי שמוסיפים למצע באביב לתקופה של 6 חודשים.
אין כל חובה שיהיו נמלים כתנאי להתפתחות הצמח באשר הדישון יחליף את אספקת המינלים שבטבע מתקבלים מהנמלים.
בהעתקה יש להיזהר כיוון שהשורשים רגישים אבל הצמדת הפקעת למצע לח תבטיח התפתחות שורשים חדשים.
גידול על גבי קליפת עץ
ניתן לחקות בהצלחה מרובה את תנאי הגידול של הצמחים בטבע כאשר מגדלים אותם על גבי קליפת או גזע עץ.
עדיפה קליפת אלון השעם בהיותה קלה אינה נרקבת בקלות והיא מחוררת מה שמבטיח הלכדות טובה מאד של השורשים לקליפה . באין קליפה של אלון השעם ניתן להשתמש בכל קליפת עץ קשה אחר שלא ירקב בקלות (אלון , ארז , זית , תפוז ועוד) .
באמצעות רשת פלסטית או רצועות מגרביון יוצרים מעין כיס אותו ניתן לחבר בחוטי קשירה פלסטיים או מסמרים שאינם מחלידים , את הכיס ממלאים במצע השתילה ובמצע שותלים את הצמח. יש לדאוג להשקיה מדי יום עד שבטוחים בתאחיזת השורשים אל הקליפה.
אפשרות חלופית היא על הקליפה כשהיא במצב אופקי מניחים מצע ועליו את שורשי הצמח מכסים בספאגנום וקושרים מסביב בחוט ניילון (חוט דייגים).
בראש הגזע או הקליפה יש לקדוח חור לצורך השחלת חוט לתלייה.
ריבוי
ריבוי על ידי ייחורים של גבעולים אפשרי ואלו בתנאים המתאימים ישרישו והצמח יוכל לגדול אבל לא יתפתחו פקעות.
ריבוי קל יחסית על ידי זרעים , יש לאסוף את הפירות עם הבשלתם , להוציא את הזרעים מהפרי לייבשם על ידי ניגוב ולזרוע מוקדם ככל האפשר על מצע לח , המצע הטוב ביותר להנבטה הוא ספאגנום .
אין להטמין את הזרעים.
הנביטה תוך שבוע עד שבועיים והפקעת מתפתחת מעט מיד אחרי הנביטה.
את הנבטים ניתן לגדל מתחת לתאורה מלאכותית (נורות פלורוסנטיות) האווירה לחה.
מחלות ומזיקים
הצמחים עמידים יחסית למחלות ומזיקים וצמחים שבהם השתכנו נמלים נפגעים לעיתים רחוקות מאד.
מזיקים שנצמא כי בכל זאת עלולים לפגוע בצמחים הם כנימות קמחיות ובאוויר יבש עלולה להיות פגיעה על ידי אקריות. ניתן לרסס את הצמחים שנפגעו במים פושרים ובהם ריכוז נמוך של סבון . ניתן לטבול קיסם אוזניים בתמיסת סבון מדוללת ולנקות את המקומות בהם מבחינים בכנימות כמו כן ניתן להשתמש בתמיסות ריסוס המקובלות בגידולים אורגניים . לא מומלץ להשתמש בקוטלי חרקים או חומרי הדברה זרחניים. אמצי יעיל נוסף הינו שימוש בחרקים המשמשים בהדברה ביולוגית.
לסיכום
לממוקודיה ולהידרופיטום יש בהחלט מקום ראוי באוספי צמחים טרופיים בשילוב עם סחלבים , שרכים ב, צמחים טרופיים וצמחים אחרים בעלי caudex , חבל מאד שאין הם מוכרים מספיק ולכן נדירים באוספים.


פתחי הנמלים ב- H. formicarum



פריחה ב-H. mmoseleyanum



2 צמחיM. Tuberose
בגידול על גבי קליפת עץ

© כל הזכויות למחבר המאמר
The administrator has disabled public write access.
Time to create page: 0.200 seconds
כל הזכויות שמורות ©2013-2022 אפיק גן